מזה זמן מה אני מנסה לשכנע את אורי שאנחנו צריכים ארון בחדר של רוני. מזה זמן מה בגדול זה אומר מלפני שרוני נולדה, משהו כמו שלוש שנים אבל מי סופר. אורי טוען שאין צורך בארון נוסף. כישורי הדחיסה שלו עד כדי כך מוצלחים שהוא מסוגל לדחוס את מכשיר האדים, מפת השולחן ושלוש בובות פרווה באותו מדף בארון בממ"ד.
אפשר לומר שיש פה חוסר הסכמה בנוגע לארון אך בחיים כמו בחיים בדרך כלל מסתתר משהו עמוק יותר.
שטחי אחסון נותנים לי תחושת ביטחון. כל אחד והסטייה שלו. אני אוהבת שלדברים יש מקום. בלאגן מבלבל אותי. אני לא צוברת חפצים, וכל דבר שאין לי בו שימוש אני מייד מעבירה.
אורי, מבחינתו, גדל עם ארון בגודל חצי חדר בבית ההורים ולכן לא רק ששטחי אחסון לא גורמים לו תחושת ביטחון- להיפך.
ועוד דבר. מזה זמן מה אנחנו מדברים על לעבור דירה. כשקנינו את הדירה הנוכחית העיקרון המנחה היה כמה שפחות פקקים כדי שאורי יספיק לראות את רוני כמה שיותר. והנה, בגיל שנתיים שלה, כשאנחנו מדברים על מעבר דירה לאיזור איכותי יותר בו לא נפחד לשלוח את הילדה לגן עירייה, מסתבר שאני ואורי רוצים שני דברים שונים לגמרי. פחד הפקקים שלו נגוז. הוא רוצה בית עם גינה. אני מפחדת פחד מוות מנחשים. אני רוצה לגור במגדל, הוא מוכן להתפשר על פנטהאוז (!), אבל אני לא רוצה גבוה (טענתי שיש לי פחד גבהים אבל הוא טען שלא יכול להיות לי גם ביטחון מארונות, גם פוביה מנחשים וגם פחד גבהים). אני רוצה עיר, ועדיף כמה שיותר מרכזית, הוא רוצה שרוני תוכל להתרוצץ מתחת לבית במרחבים פתוחים.
אם תחשבו על זה לעומק, זוגיות זה דבר מופלא, נשגב מבינתנו לגמרי. שני אנשים עם תפיסות עולם מגובשות צריכים לחלוק חיים. הם צריכים לחלוק דירה, ילדים, שטחי אחסון, בעל חיים או שניים ומציאות. רוב הזוגות שאני מכירה תופסים את המציאות בצורה די שונה אחד מהשני. זה מעניין, זה מאתגר, וזה הרבה פעמים לא פשוט. הרבה זוגות פשוט חיים על אוטומט. החוכמה היא לא לאבד סבלנות, ולנסות להתחשב עד כמה שאפשר (אני בחיים לא אגור בצמוד קרקע). לראות אחד את השני, להקשיב, להכיל.
איפה נגור בסוף? אלוהים יודע. מעניין אם נקנה ארון לחדר של רוני לפני או אחרי שנעבור, אם בכלל. מעניין אם מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות. אם אי פעם תהיה במדינה הזו תחבורה ציבורית נורמלית. אם נהיה מסוגלים באמת לעזוב את תל-אביב. אני זוכרת שפעם היה איזה אתר אינטרנט שמכרו בו חלקות על הירח, אולי זה יכול להיות פיתרון (קר שם? אני סובלת מקור). עד אז, מישהו יכול להמליץ על איזור טוב לגידול ילדים שהוא לא רחוק מתל-אביב וגם לא עולה הון תועפות? לא, כי אם לא תמליצו לי אני עלולה למצוא את עצמי עוברת לשוהם.
תגובה 1:
אל תקני דירה.
חכי שנה ותראי איך המחירים יורדים ב 30%
בעוד שנה תצטערי על הצעד הזה !!!
הוסף רשומת תגובה